דרישות מצד משרד הפנים לתרגום נוטריוני
דרישות משרד הפנים כלפי תרגום נוטריוני.
עד להתקנת הנוהל החדש של רשות האוכלוסין והגירה, החוק איפשר לנוטריון לאמת את התרגומים בשתי דרכים:
1. בהתאם לסעיף 15 לחוק הנוטריונים – 1976, אשר קובע כי " לא יאשר נוטריון נכונותו
של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא
עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו".
2. כאשר נוטריון לא ידע את שפת התרגום היתה קיימת גם האפשרות השנייה לפי תקנה
14א לתקנות הנוטריונים - 1977, נוטריון מוסמך לאמת את הצהרת מתורגמן, אשר
תרגם את המסמך.
הנוהל החדש של רשות האוכלוסין והגירה שהותקן בשנת 2017 אוסר על מחלקת
אשרות לקבל אימותים של הצהרות מתורגמנים המאומתים ע"י נוטריון (דבר שהיה
נפוץ בעבר). עתה משרד הפנים דורש כי רק נוטריון (לא מתורגמן) יאמת באופן אישי
את התרגומים, קרי נוטריון חייב לדעת היטב את שפת המסמך שאת תרגומו הוא
מאמת.
